מחשבות על פורים ואופנה

קטגוריות:בלוג
moostash

מסורת התחפושות בפורים מאפשרת לאנשים מסויימים להוציא את השאיפות הכמוסות שלהם בקשר ללבוש, ולהתלבש יום אחד בשנה באופן בו לא היו מעיזים להתלבש בשאר השנה (להתחפש לאישה, למשל)

חשבתי על גל הווינטג' ששוטף את עולם האופנה בימים אלו כאשר הגעתי למחסן התחפושות בקיבוץ. ברביבים יש מסורת יפה של מחסן, שבו מאוחסנות תחפושות בכל הגדלים והצורות, שנאספו במשך השנים, וחוסכות למרבית ההורים את הצורך לקנות או לתפור תחפושות ישנות מדי שנה. במחסן יש תחפושות ישנות, וגם בגדים אקסטרווגנטים ויוצאי דופן, רובם בשילובי צבעים שפוצעים את העין. כל מיני מעילי פרווה מופרכים, מפות שולחן מכוערות שהפכו לחולצות, השד יודע למה, ואפילו – בי נשבעתי – מכנסי עור הדוקים בצבע ירוק זרחני.
האמת שהרעיון ליטול משם לבוש ליום יום הוא לא חדש. בשנות נערות, כמה מידידותי שחשו צורך להראות יוצאות דופן "שאלו" מן המחסן כמה פריטי לבוש למלתחה הפרטית שלהם.

בכל אופן, המחסן הזה הוא תענוג לכל חובבי הווינטג', וגם סתם למי שתוהה כמה מופרכים יכולים פרטי לבוש להיות.

נתניה, סוף שנות השישים, תמונה מתוך סרט משפחתי

נתניה, סוף שנות השישים, תמונה מתוך סרט משפחתי

תמונה מסרט משפחתי שעשיתי לא מזמן. אני חושב שלהסתובב כך היום בתל אביב זה לגמרי לגיטימי ואפילו ראוי להערכה.

Author: